אסמבלאז' (Assemblage) היא טכניקה אמנותית בה יוצרים תבליט או אובייקט תלת-ממדי מחיבור של חפצים שונים. החומרים יכולים להיות גולמיים, כגון עץ, מתכת, זכוכית, בד או חפצים מן המוכן. האסמבלאז' יכול לשלב גם צביעה, קולאז' ועוד.
המילה אסמבלאז' מקורה במילה הצרפתית Assambler שפרושה ללקט. אסמבלאז' בעברית משמעותו הצרף.
המונח הופיע לראשונה רק בשנים 1953-4 על ידי האמן ז'אן דבופה Jean) (Dubuffet ביצירות כנפי הפרפרים שלו שאותן כינה assemblag d'empreintes
עם זאת אמנים כמו מאן ריי (Man Ray) פבלו פיקאסו Pablo Picasso)), מארסל דושאן Marcel Duchamp)) ואחרים עבדו עם חפצים שמצאו (Ready made) ויצרו אסמבלז'ים תלת ממדיים שנים רבות לפני דבופה.
|
|
|
פבלו פיקאסו |
מרסל דושאן |
מאן ריי |
אמני הדאדא והסוריאליזם השתמשו בטכניקה זו על מנת לבטא ביקורת ומחאה ולערער על תפיסות אמנותיות .
יצירות אסמבלאז' משלבות אובייקטים שונים בדרכים חדשות ומפתיעות, ומחייבות את הצופה להטיל ספק ביחסם לעולם האובייקטים המוכר שסביבם.
לעיתים היא משמשת כביקורת חברתית או כחקירה של העולם הפנטסטי והחלומי.
לעיתים היא מעניקה לאובייקטים משמעויות חדשות, ויוצרת קשרים יצירתיים בין אלמנטים שונים ומעלה חומרים שאינם אמנותיים לתחום האמנות.
בשילוב חפצי רדי מייד, אובייקטים מוכנים או כאלו שעברו דרגות שונות של שינויים, אמנות האסמבלאז' מאתגרת את הצופה, מטשטשת את הגבולות הברורים בין החיים לאמנות, מפעילה את החושים השונים ודורשת אינטראקציה פיזית יותר בין הצופה ליצירה.
כיוון שהיא משלבת בדרך כלל פריטים וחומרים שאינם אמנותיים, אמנות האסמבלז' שואפת להטיל ספק בתפיסות של יצירה ומקוריות, שהיו כה חשובות למושגים המסורתיים של האמן.
אמן אסמבלאז' מערער על הרעיון המסורתי של האמן כיוצר ובורא. הוא בוחר אובייקטים קיימים ולא תמיד עוסק בעבודת יד כתנאי ליצירה.
בנוסף, כיוון שאמנות האסמבלאז' אימצה לתוכה מאפיינים ומסורות של אומנויות עממיות, התרחבה מאוד לאורך השנים הגדרת האמן ומי יכול להיחשב ככזה.
אמנים לא מלומדים ואוטודידקטים וכאלו שלא נחשבו "מיינסטרים", הפכו ברבות השנים לאמנים חשובים.
אחד האמנים החשובים והמשפיעים ביותר על אמנות המאה עשרים, הוא מרסל דושאן (Marcel Duchamp)
עבודותיו ותפיסותיו לגבי אמנות היו כה קיצוניות , עד כדי כך שהם שינו את הדרך בה אנו מבינים יצירות אמנות, תצוגת אמנות ואמנות באופן כללי, ואלה תקפות עד היום.
גלגל אופניים ושרפרף – אחת היצירות המהפכניות ביותר של המאה ה 20 היא סוג של אסמבלאז'.
|
העבודה הראשונה מסוגה, מורכבת מגלגל אופניים המותקן על שרפרף בעל ארבע רגליים. שני המרכיבים, הניתנים לזיהוי מיידי, הופכים למשהו חדש כאשר התפקודים היומיומיים שלהם מופרעים. במקום לפגוש את הקרקע, גלגל האופניים מסתובב באופן חופשי ורציף באוויר, צורתו המעגלית והחישורים יוצרים ניגוד גיאומטרי ומחוברים למושב שאינו זמין יותר ליושב. ובמקום זאת הופך לדום מאולתר. דושאן כאמן לא "עשה" שום פעולה אמנותית מסורתית במובן הרגיל של המילה, אלא רק חשב על הרעיון של חיבור בין גלגל אופניים ושרפרף, ובכך הוא אומר שמבחינתו עצם הרעיון הוא הוא האמנות עצמה. יתרה מכך החפצים המשמשים ביצירה מוכנים מראש, יומיומיים, ואינם נתפסים כחפצי אמנות. אלו משולבים ביצירה ללא מגע יד נוסף של האמן, אין כאן כוונה ליצר אובייקט יפה מכוער, או אסתטי - אדישות חזותית והיעדר טעם טוב או רע.
אחת האמניות המרתקות שיצרה אסמבלאז'ים היא מרט אליזבט אופנהיים. (Meret Elisabeth Oppenheim ) שנולדה בברלין באוקטובר 1913.
מרט אופנהיים |
כשבגרה חברה לתנועה הסוראליסטית ועבדה עם סופרים, ציירים ואנשי רוח כמו אנדרה ברטון (Andr Breton), לואיס בונואל (Luis Buñuel) או מקס ארנסט (Max Ernst).
בין השנים 1937-1936 יצרה אליזבט אופנהיים אובייקטים בעלי אופי יום-יומי, כלים בעיקר, שנעשו מפרווה, מעור ומחומרים שונים היוצרים מצבים סוריאליסטיים, בשל המתח והניגוד שבין האובייקט לבין החומר הבלתי שגרתי והבלתי צפוי שממנו הוא עשוי.
במסגרת תערוכת החפצים הסוראליסטית (Exposition Surreéaliste d'Objets) שהתקיימה ב-1936בגאלרי שארל ראטון (Galerie Charles Ratton) שבפריז, הציגה אופנהיים את יצירתה הידועה ביותר 'סעודה בפרווה' (Déjeuner en fourrure). כאמור כוס, צלחת וכפית עטופים בפרווה.
בעבודה זו, כמו בעבודות נוספות שלה, אופנהיים למעשה טשטשה את הגבולות שבין חפצים שימושיים לאמנות. כלי סכום פשוטים מכוסים בפרווה שמרו על גודלם וצורתם, אך איבדו את תכליתם, כך שלמרות שניתן לזהות אותם, מהותם ושימושם המקורי מוטלות בספק.
חיבורים מקוריים של חומרים וחפצים הולידו אובייקטים, שמערערים על ההבחנה הברורה בין "אומנות שימושית" ואומנות לשמה, ונעים בתפר המטושטש שבין שני המושגים.
אמנית נפלאה נוספת שבגיל 87 עדיין פעילה ומציגה תערוכות ברחבי העולם היא יאיו קוסמה Yayoi Kusama )
יאיוי קוסמה
|
עבודותיה מגוונות ומתפרשות על תחומי אמנות שונים כגון: ציור, קולאז'ים, אסמבלאז'ים, פיסול ומיצגים, אשר משלבים תנועה ומדיה ויזואלית יחדיו.
היא נחשבת לאחת מגדולי אמני הפופ ארט היפנים, ועבודותיה אף השפיעו על יצירתם של האמנים האמריקאים הידועים אנדי וורהול (andy Warhol) וקלאס אולדנבורג (claes Oldenburg) .
היא מוכרת כאמנית החיה החשובה ביותר שמקורה ביפן, וכקול חשוב בתנועת האוונגרד.
יאיו קוסמה נולדה ב-22 במרץ 1929 במטסומונו, נאגנו. היא נולדה למשפחה של סוחרים שבבעלותם משתלה וחוות זרעים. קוסמה החלה לצייר תמונות של דלעות בבית הספר היסודי ויצרה יצירות אמנות שראתה בהזיות. עבודות שמאוחר יותר, קבעו את עתיד הקריירה שלה.
בשנת 1948 החלה ללמוד ציור בקיוטו, ופיתחה עניין בסגנון המערבי. היא החלה להציג את יצירותיה החל משנות ה-50 של המאה ה-20.
השפעה ניכרת על עבודותיה היתה לאוטוביוגרפיה המורכבת שלה.
האמנית מספרת שאמה הייתה שולחת אותה לעיתים קרובות לרגל אחרי מערכות היחסים האחרות של אביה, אשר החדירו לתוכה בוז לכל החיים ולמיניות, במיוחד כלפי הגוף הגברי: ״אני לא אוהבת סקס, הייתה לי אובססיה לסקס. כשהייתי קטנה ראיתי את אבי עם מאהבות שהיו לו. אמא שלי הייתה שולחת אותי לרגל אחריו. לא רציתי לקיים יחסי מין במשך שנים עם אף אחד.״
ילדותה הטראומטית, כולל החזיונות הפנטסטיים שלה, הם המקור לסגנונה האמנותי.
כשהייתה בת עשר החלה לחוות הזיות ״חיות״ אשר תיארה כ"הבזקים של הילה אור או שדות צפופים של נקודות״. הזיות אלה כללו גם פרחים שדיברו עם קוסמה ודפוסים בבד שהיא בהתה בהם קמים לתחייה, משתכפלים ובולעים אותו פנימה.
אלו הפכו לדימויים מרושתים אורגניים גיאומטריים בעבודות הדו ממד שלה, בוהקים בצבעוניות מהפנטת, עיגולים שהפכו לסימן ההיכר שלה.
האובייקטים הפיסוליים שלה הינם יצירות אסמבלאז' מונוכרומטיות מפתיעות, המשלבות חפצים קיימים המצופים בחומרים שונים.
נעל מצופה בצורות שונות של בצק פסטה, המעטרות אותה כמו חרוזים יקרים, מעיל מחויט מצופה בפרחים מלאכותיים בצבע זהב, או מזוודה ממנה מתפרצות תולעים בעלות צורות פאליות רכות, מן כריות קטנות, ספק גדלות מן המזוודה, ספק משתלטות עליה.
יצירות האסמבלאז' הללו של קוסמה מופלאות דווקא בצמצום הצבעוני, שאינו מאפיין את עבודותיה, ונראות כמו יצורים חנוטים וקפואים, פנטזיות או הזיות מדהימות.